אם אנחנו עדיין לא מכירות, אז נעים להכיר! שמי שירלי קורן, אני דיאטנית קלינית ומאמנת כושר מעל 20 שנה (גם אני בשוק כל פעם שאני אומרת או כותבת את זה, איך כבר 20 שנה?!)

לפני 8 שנים הקמתי את חברת פיטמאמא במטרה לעזור לנשים עסוקות למצוא את האיזון, להרגיש טוב יותר, לחיות אורח חיים בריא ושפוי יותר ולעזור להן להחזיר לעצמן את עצמן, להשקיע בעצמן - בעולם שבו הזמן מצרך יקר.

אין לנו זמן. אין לנו זמן להתאמן כל יום שעתיים במכון, אין לנו זמן לעמוד במטבח ולהכין כל יום ארוחות בקופסאות, אין לנו זמן לבזבז על דיאטות, על תסכולים, על החיים כל כך קצרים ויש לנו כל כך הרבה דברים להספיק.  

​

במהלך השנים פגשתי כל כך הרבה נשים שמתוסכלות, שניסו כל כך הרבה דיאטות שונות, שהפסיקו עם סוכרים, ניסו דיאטת חלבונים, קבוצות תמיכה, סדנאות גמילה שונות ובסוף גם אם הן ירדו, אחרי כמה שנים ולפעמים גם אחרי רק כמה חודשים, כבר עלו חזרה במשקל את כל מה שהן ירדו ולפעמים אפילו עם ריבית.

הבעיה היא לא רק המשקל, אלא התסכול, האכזבה, ששוב זה לא הצליח, שאני מקרה אבוד, שיש לי פשוט אופי של שמנה, אני יותר מידי אוהבת אוכל זו הסיבה. ואז יחד עם המשקל שעלה, עלו גם המון המון רגשות כעס, אכזבה, ואין דבר שמוריד יותר מוטיבציה מלהבין שעכשיו צריך להתחיל הכל מהתחלה.

אני דיאטנית, אבל אני לא מאמינה בדיאטות, או לפחות במשמעות של המילה הזו עכשיו. דיאטות לא מחזיקות מעמד, הרגלים כן, וגם ידע שיסביר לנו את ה-למה מאחורי הדברים, צריך גם כלים פרקטים שאשכרה יעזרו לנו להתמודד ברגעים המאתגרים, וגם צריך תמיכה, מישהי שנמצאת כאן תמיד, הידיעה שאני לא לבד, שאם אני צריכה חבל - יש מי שיעזור לי להתרומם, שיוכל לענות לי איזה לחם הכי מומלץ לקנות, שיתן לי רעיון למתכון שאני יכולה להכין לארוחת ערב עם הילדים (כי היום זה פשוט פסטה ברוטה עגבניות). זה צריך גם להיות נגיש, שנוכל לשלוט בזמן שלנו, בקצב שנכון לנו, שנוכל גם להמשיך בחופשה או בחג, והכי חשוב שיהיה ריאלי, אפשרי, שיתאים את עצמו אלי, שאני לא אתבאס כשאלך למסעדות או כשבא לי עוגה שווה.

ובדיוק בשביל זה פיטמאמא הוקמה.

​

אני מאמינה באיזון, בידע מקצועי ומבוסס, בשפיות, בחיוביות, בנתינה, במילה טובה.

אני מאמינה בנשים.

אם יש מישהו שיכול לעשות את מה שאנחנו עושות - זה רק נשים!

אנחנו המרכז של הבית, אנחנו מכתיבות את האווירה, אנחנו משפיעות ומהוות דוגמה אישית לילדים שלנו, לאיך היינו רוצות שהם יחיו את החיים כשהם יהיו גדולים.

אני מאמינה שכל אחת יכולה. גם אם היא ניסתה כבר אלפי תוכניות שונות, גם אם היא כבר אמא ל5 ילדים, גם אם עברו 20 שנה מאז שהיא התאמנה בפעם האחרונה, גם אם היא עסוקה ובקושי יש לה זמן לעצמה.

אני מאמינה שאת יכולה. 

כי בסוף בפיטמאמא אני תמיד אומרת - כי פשוט אין אף אופציה אחרת.

כשאת אוכלת הכל, כשאת יודעת איך לשלב כל דבר שאת רוצה באכילה שלך, שאת יודעת איך להנות בחופשות מבלי להרגיש שאת או נמנעת או לא דופקת חשבון. כשאת מתאמנת רק 16 דקות ביום ואת יודעת שזה לגמרי מספיק, כשאת שולטת בזמן שלך, כשאת יודעת איך להתמודד עם אתגרים, איך להתרומם אחרי נפילות, כשאת פשוט יודעת, את בטוחה, את כבר לא רודפת אחרי הדיאטה הבאה, שפתאום בתחום הזה ששנים היית איתו במלחמה, פשוט יש שם שקט, ואולי אפילו גם קצת שלווה. 

אז נעים להכיר,

אני גם אישה עסוקה, עם 3 ילדים קטנים, אחרי 3 ניתוחים קיסריים. אני גרה בקולורדו ב10 השנים האחרונות וכן זה לגמרי מאתגר שאין איזה סבתא בסביבה, שאין מי שיכול להוציא את הילד אם נתקעתי בפגישה, שאין פה עזרה, שלילדים יש רק אותנו, אנחנו האמא, הסבתא, הדודה וגם החברה. (כי פה כדי להפגש בבית של חבר או להזמין אלינו, צריך לקבוע לפחות חודש ולפעמים אפילו חודשיים. כן, עד היום זה פשוט נראה לי הזוי). אני בעלת עסק ב10 השנים האחרונות ועובדת 24 שעות ביממה (כי הקהילה של פיטמאמא מורכבת מנשים מ24 מדינות בעולם).

אני כל כך מבינה.

גם אני אחרי שליעם נולד הרגשתי שהחיים שלי התהפכו, מן תקופה כזו של ארגון המחשבות, ניהול הזמן מחדש להבין איך אני מצליחה להכניס הכל עם הייצור המתוק הזה שנכנס לנו לחיים. החודשים הראשונים היו מאתגרים! (אבל גם קסומים באותה מידה).

הבנתי, שאני לא יכולה לעשות הכל. שזה פשוט לא יקרה. הרגשתי חוסר איזון בכל תחומי החיים.

בעבודה, בבית, באמהות, בזוגיות ואפילו עם עצמי - ההורמונים גרמו לי רגע אחד לבכות מאושר ורגע אחד לבכות מתסכול.

ואז פשוט החלטתי ליצור לעצמי תוכנית. 

​

הייתי כבר עם נסיון של ליווי ועבודה עם נשים מהקליניקה שהייתה לי שגרתי בארץ ומהסטודיו שלי, שהיה לי במשך 5 שנים. (עדיין מתגעגעת להרגשה של לעמוד 6 פעמים בשבוע על במה מול 80 נשים שהגיעו בגשם, בחום ואחרי יום עבודה, לקבל כל כך הרבה אנרגיות, להכניס ללב כל כך הרבה נשים ולהרגיש שפשוט זכיתי כל יום מחדש לעשות את מה שאני עושה).

​

ידעתי הכל על תזונה, על ירידה במשקל, על תקיעות במשקל, על הריון, הנקה, אחרי לידה - וכל מה שנשאר זה לקחת את הכל ולהתאים את זה אלי, למצוא את האיזון הנכון שיגרום להכל לעבוד ביחד. 

​

הגעתי לארץ כשליעם היה בן 5 חודשים וכולם לא הפסיקו להחמיא לי. איך חזרתי לעצמי כל כך יפה. 

מה עשיתי? ובעיקר אם אני יכולה לבנות להן גם תוכנית. 

​

אני לא מאלה שיוצאות עם סקיני ג׳ינס מבית החולים. במיוחד אחרי ניתוח קיסרי שאת מרגישה שכל הגוף שורף כל פעם שאת מנסה לקום מישיבה. 

​

התאמנתי בין 12-20 דקות ביום, מתי שהספקתי בין התנומות של ליעם. 

הכנתי לי מתכונים מהירים, קלים, פשוטים

שמתי דגש על הרכב הארוחה - על כמה חלבונים, פחמימות ושומנים יש לי (כי אני יודעת עוד מהלימודים מה היחסים שצריכים להיות ביניהם כדי לתת לי מקסימום תוצאות)

יצרתי לי עוגנים שיעזרו לי להתמיד ולזכור כל הזמן על מה לשים דגש

עשיתי את הכי טוב שלי, זה לא היה מושלם והיו ימים שהיו רחוקים משם. 

אבל עשיתי, גם אם זה רק דקה, או ארוחה אחת טובה, המשכתי. התמדתי. 

​

וזה עבד. 

​

והכי שווה, שלא הרגשתי שאני עובדת בזה. שזה פשוט זורם, רגיל.

​

עשיתי את אותו הדבר גם אחרי ההריון השני וגם אחרי ההריון השלישי (בחלק מהאימונים באפליקציה את יכולה לראות אותי בכל הדרך הזו). לצערי אחרי כל הריון זה לקח יותר זמן, בכל זאת אני גם כבר לא בת 30 וגם יש לי עוד ילדים לדאוג להם, אבל הייתי רגועה, ידעתי שזה יקרה, צעדים קטנים, התמדה, כל יום משהו.

​

אחרי הלידה של דני (השלישית), לקח לי שנה וחצי להרגיש טוב בבגדים שהייתי בהם לפני ההריון, הייתה לי הפרדות בטנית חמורה, צלקות מהניתוחים וגם מממש חוסר שינה. 

​

היום דני בת 3, במבט לאחור זה ממש לא משנה כמה זמן זה לקח, כי היום, שנה וחצי אחרי אני אותו הדבר, אפילו חטובה יותר ועם מידה פחות במכנסיים. לאט אבל כל הזמן ממשיך להתקדם. 

​

אז בניתי להן תוכנית (הפעם אונליין) וליוויתי אותם במשך 6 שבועות. 

כשהתוכנית הסתיימה, הייתי בהלם! כולן הצליחו. 

בסוף בתור דיאטנית אני יודעת שאחוז האנשים שמצליחים לרדת במשקל הוא 25% ופה כולן ירדו, כולן עשו שינוי.

​

אז כדי לקצר לכן את הסיפור, אני אקפוץ לסוף.

ב8 השנים האחרונות ליוויתי יחד עם צוות פיטמאמא אלפי נשים מכל העולם. 

ואני גאה להגיד שבדבר הכי חשוב ניצחנו את הסטטיסטיקה - 

אחוז האנשים שמצליחים לרדת במשקל הוא 25%, אבל אחוז האנשים שגם מצליחים לשמור על זה למשך שנים הוא 5% בלבד! רוצות לנחש מה האחוז של הנשים שחיות את הדרך של פיטמאמא כבר שנים?!

​

​

התמונה השמאלית - חודש אחרי הלידה השלישית, התמונה הימנית - שלוש שנים אחרי